<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שישי סי"א</h1>
<h2>דף מח.</h2>
קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו אע"פ שהוא כבן שבע כבן שמנה. ומצטרף בין למנין שלשה בין למנין עשרה לזמן עליו. לר"ם. רבנו יעקב וקצת מגדולי הראשונים פסקו שאין מזמנין על קטן אלא אם הגיע לשלש עשרה. והראב"ד כתב שהקטן מצטרף לעשרה, אבל לשלשה אין מזמנין עליו עד שיביא שתי שערות. ופסק הר"ם נתברר לנו.
<h2>דף נ:</h2>
גמרו לאכול מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין את הידים, שאם אתה אומר נוטלין את הידים תחלה נמצא אתה מפסיד האוכלין, שמא יניח השמש שם פירורין שיש בהם כזית. ומניח שאין (שם) [בהם] כזית, שפירורין שאין בהם כזית מותר לאבדם ביד. אבל יש בהם כזית אסור לאבדם. ולא לאבדן בלבד אלא אפילו לזרקן ולנהוג בהם מנהג בזיון אסור. ואין מעבירין על האוכלין, אלא המוצא אוכלין בדרך חייב לנטלם שלא ידרוס עליהם.
